Tales
by Carl Ewald
קַרְל אֶוַלְד
דצ"ח מספר
Carl Ewald
(15.Okt.1856 - 23.Feb. 1908)
Eventyr
i udvalg
עם הרבה ציוריםמאת מרטה סמטס (Marte Smeets)
ומאת איב אנדרסן (Ib Andersen)
עברית : דוד ויסקוט
היסוד לתרגום רוב הסיפורים היה לא המקור הדני,
כי אם תרגומו הגרמני של הרמן קיי (Hermann Kiy)
שיצא לאור בהוצאת
Franckh'sche Verlagshandlung Stuttgart
אשר נתנה למתרגם רשותה לפרסם תרגומו העברי, וגם עמו את האיורים של מרטה סמטס
הסיפורים לוקטו משני כרכי הלקט
Mutter Natur erzählt ו- Die schönsten Geschichten von Karl Ewald
אחרי שרוב הסיפורים כבר היו מוכנים, השגתי לקט סיפורים בדנית. מה שכבר היה בידי מתורגם מגרמנית, השויתי עם המקור הדני, ומה שעדיין לא היה מוכן, תרגמתי מהמקור.
ה'תשנ"ח © דוד ויסקוט
קרית ארבע \ רמת ממרא 90100 - IL ( בנה ביתך 58 ( 9961 532 -2 (0972) 0
© Dawid Wiskott FAX +972 - 1532 -961532 ruthwi@macam.ac.il
לקט סיפורים (Eventyr i udvalg) מאת Carl Ewald יצא לאור (על ידי Jesper Ewald) בקופנהגן במלחמת העולם האחרונה (Kרbenhavn (Gyldendalske Boghandel / Nordisk Forlag) 1941). הוא מכיל עשרים וחמשה סיפורים ועם כל סיפור ציור או שני ציורים מאת אנדרסן.
המבקש לדעת מי צייר אי זה איור, די להודיע לו שבסיפור הנער הקטן וקיבתו תמונת הנער היושב תחת העץ, וכן היושב לשלחן האוכל והעומד בוכה, הן משל מרטה סמטס; ואילו את הנער אצל הגדר והמזיע במטה צייר איב אנדרסן. ורד הכלב שבעמוד 132 נלקח מ"כל עולם הצמחים", ואת כוכב השביט שעמד בחורף ה'תע"ט מעל היידלברג צייר מתאיוס מריאן.
בכרך הראשון הזה כמעט כל הסיפורים תורגמו מגרמנית. מתוכם יש בידי המקור הדני של הסיפורים המסומנים ( . מדנית תרגמתי רק המסומן ( .
הנער הקטן וקיבתו (Den lille Dreng og hans Mave)1
•החדרים הריקים8
•חמש מעצמות22
•האיש הטוב34
•תל הנמלים40
הכנימה (Bladlusen)57
העכבישה (Edderkoppen)70
האשור והאלון (Bøgen og Egen)91
•גבעת האשורים99
זחל לבנין הכרוב (Kaalormen)113
•הדבקון120
הקוקיה (Gøgen)127
•היער ובתת האברש139
הים (Havet)144
•חול160
הראשנים (Haletudserne)179
עץ הערבה הזקן (Det gamle Piletræ)189
•הבלתי-נראים216
•הדודנים230
הארץ וכוכב השביט (Jorden og Kometen)257
•ארבעה ידידים טובים269
הנער הקטן וקיבתו
היֹֹה היָה נער קטן, שהיתה לו קיבה.
ואמנם אין בזה מאומה מן החידוש, כי הלא לרובם הגדול של הנערים יש קיבה. כשאני נותן דעתי אל הדבר, אינני סבור שאני מכיר אפילו נער אחד בלי קיבה.
אבל הנער הזה והקיבה הזאת היו בכל זאת מיוחדים.
הם היו תמיד מסוכסכים, וזאת, אף על פי שהנער היה נער טוב והקיבה היתה קיבה טובה. הרי כבר שמענו לעתים כיוצא בזה, אפילו בין בני אדם הגונים.
מה שפילג ביניהם היה לא יותר ולא פחות משזיף אחד.
הנער אהב שזיפים מאד, וגם הקיבה מצדה אהבה שזיפים; היא רק לא רצתה לקבל מהם יותר מדי בבת אחת.
היא רצתה ששה. אבל הנער רצה שבעה.
מזה התחילה כל הצרה. כי גם הקיבה וגם הנער היו עקשנים, ואף אחד מהם לא רצה לותר.
כשישב הנער ואכל שזיפים, אז הלך הכל מצוין עם ששת הראשונים. הנער הטיב את לבו, והקיבה לא אמרה אפילו מילונת אחת קטנטנה.
אז לקח הנער את השביעי. וכיון שהכיר היטב את דעת הקיבה בענין הזה, ולפי שהיה לץ קטן, הוא קרא:
"הנה לך, קיבה!"
ואז הוא בלע בבת אחת את השזיף כולו עם הגלעין.
"הנה לך, נער!" קראה הקיבה.
ובאותו רגע היא עשתה לו כאב קיבה איום כרעם.
אז היו משקים אותו שמן.
ואם בסוף התברר שהוא אכל שזיפים, הוא גם קיבל מכות בנוסף לכל; כי הרי לא היתה לו רשות לקחת לו סתם ככה מה שהתחשק לו.
אז בידור גדול זה לא היה.
אף על פי כן הוא התחיל מחדש, כשאך הסתיימה פרשה אח